כל מה שרציתם לדעת על בתי גידול לעצי רחוב

מילון מונחים *

 בית גידול: מקום גידולו של צמח או בעל חיים.

בית גידול השורשים (בית השורשים): מקום גידולם של השורשים.

צורת בית השורשים של עצים: השורשים משתרעים לשטח הגדול בהרבה משטח ההיטל האנכי של נוף העץ על פני הקרקע.  זאת בשל זמינות האוויר והמים באזור זה.

עץ רחוב: עץ שבית השורשים שלו מצוי מתחת לתכסית אטומה. לדוגמה: מתחת למדרכה, למגרש חניה, לרחבה מרוצפת וכו’.

צורת בית שורשים מופר של עץ רחוב: השורשים לא מצליחים להשתרע למלוא הרוחב הנחוץ להם. הם נחסמים במצעים המהודקים, מתפתלים מעלה לכיוון האוויר והמים ומרימים את המדרכות והכבישים. בתי השורשים קטנים מאוד, השורשים מתנוונים והעץ בעקבותיהם.

בתי גידול לעצי רחוב: בתי גידול המעודדים צימוח שורשים ומספקים את כל צרכי העץ: מים, אוויר, חומרי הזנה, ועיגון העץ כנגד כוחות הרוח, זאת תוך כדי יצירת מבנה התומך הנדסית את התכסית והשימושים שמעל בית הגידול: מדרכה, מגרש חנייה, רחבה וכו’.

מבנה: מערכת הנדסית המסוגלת לשאת עומסי תחבורה הוכללים הולכי רגל רוכבי אופניים, כלי רכב למיניהם וכו’. המבנה יכול להיות מבנה גרגרי הנשען על השתית, חומרים גרנולריים (גרגריים) מהודקים וגימור אספלטי או ריצוף כלשהו, כמקובל בתשתיות לנשיאת כבישים ומסילות, ויכול להיות לחלופין מבנה קונסטרוקטיבי נושא הבנוי ממערכת של יסודות, עמודים, קורות ותקרת גישור, כמקובל בבניינים ובגשרים.

תכן מבנה: תחשיב ומערכת שיקולים הנדסית להקמה וייצוב מסעה לנשיאת עומסים תחבורתיים.

הידוק: הפעלת לחץ ורטט על החומר המהודק- קרקע טבעית או חומר גרנולרי מובא,  לשם הגדלת הציפוף ובכך הגדלת החוזק לכפיפה ומודל אסלטיות. פעולת ההידוק במכבש מחזקת את כושר הנשיאה של החומר המהודק, אך מאידך מפרה את הקרקע ומונעת את התפתחות השורשים.

אדמת מבנה – שכבה של חומר גרנולרי, המצויה במבנה דרך, המתאימה מחד לנשיאת  עומסים, ומאידך, מעודדת צימוח של שורשי עצי רחוב בתוך המבנה הגרגרי.

אדמת מבנה מבוססת חול – אדמת מבנה בה הרכיב ההנדסי הנושא הוא גרגרי חול מודרג ולח בשילוב אבן גרוסה דקה. תהליך ההידוק נעשה ע”י מינון מדויק של גרגרי האבן והחול לשמונה מקטעים על פי גודל הגרגר.

חול אמסטרדם, אדמת מבנה מבוססת חול. פותחה בשנות השמונים באוניברסיטת אמסטרדם,  אך נמצאה לא מתאימה לארצות יובשניות כמו ישראל, שכן לא ניתן להבטיח בקרקע את רמת הרטיבות המינימלית הנדרשת לה כדי להגיע להידוק אפקטיבי המעביר כראוי את כוחות הנשיאה.

אדמת מבנה מבוססת אבן – אדמת מבנה בה הרכיב ההנדסי הנושא הוא גרגרי אבן גרוסה הננעלים ביניהם בתהליך הידוק ומסוגלים להעביר ביניהם כוחות נשיאה. אדמות המבנה מבוססות האבן הנפוצות בעולם הן אדמת המבנה של אוניברסיטת קורנל בארה”ב: Cornel University Soil או בקיצור CU SOIL  ואדמת המבנה של עיריית שטוקהולם בשבדיה.

היפרדות גרגרים (סגרגציה) – תהליך בו גרגרי עפר (אגרגטים) דקים נפרדים מגרגרי אבן גדולים בתערובת של קרקע. הגרגרים הדקים שוקעים דרך החללים הגדולים של גרגרי האבן כלפי מטה ומצטברים בתחתית התערובת. בתהליך זה מתקבלת תערובת לא אחידה.

מנת תסבולת קליפורנית – מת”ק (California Bearing Ratio – CBR) מדד מקובל לחוזק גזירה של קרקע או חומר גרנולרי.  המדד משווה את יכולת החדירה של בוכנה בשטח חתך של 3 אינטצ’ מרובע לתוך שכבות גרגרי המבנה ביחס (ב-%) ליכולת חדירתו לתוך חצץ קליפורני תקני. .

בדיקת חדירה דינמית – DCP בדיקה לקביעת  המת”ק של השתית  (הטבעית או המהודקת) או החומר הגרנולרי המהודק. הבדיקה נעשית ע”י דקר (מסוג “דרום אפריקה”) המוחדר לתוך שכבות המבנה הגרגרי באמצעות הקשה על הדקר בפטיש המוטל בעוצמה אחידה, תוך מעקב על עומק החדירה ביחס לכמות ההקשות.

אדמת מבנה CU SOIL פותחה ע”י אוניברסיטת קורנל ומיוצרת במפעלים בישראל לפי מרשם קורנל.  מבוססת אבן גרוסה- דולומיטית ואדמת חרסית-סילט-חול מועשרת. בעלת קשרן פולימרי GelScape למניעת סגרגציה. בעלת מבנה הומוגני חד שכבתי עם נקבוביות גבוהה לאוורור ולחלחול. מסופקת לאתר כתערובת לחה מוכנה לפיזור ולהידוק בשכבות. ניתן לקדוח בה בורות לשתילת עצים. ניתן לקבוע את שיעור המת”ק שלה בבדיקת חדירה דינמית – DCP.

אדמת מבנה שטוקהולםפותחה ע”י עיריית שטוקהולם. נוצרת בתעלת הגידול ע”י הקבלן. מבוססת על אבן גרוסה גדולה ואדמת חול מועשרת. למניעת סגרגציה נדחקת האדמה מראש לתוך חללי האבן הגרוסה באמצעות זרנוקי מים. בעלת מבנה תלת שכבתי. בשל נקבוביות נמוכה בשכבה העיקרית נוספת שכבת אוורור עם “שנורקלים”. בשל המבנה הרב שכבתי, וחוסר היכולת לקדוח בה בורות לעצים, מותקנים בה פירים מבטון בנקודות העצים.

פיר בטון אחוד – פיר מבטון מזוין שניצק במקשה אחת. בעל מבנה של ארבע צלעות אנכיות שבתחתית כל הצלעות, או בחלקן,  נפערו פתחים למעבר שורשי העץ. בתוך הפיר נשתל העץ.

פיר בטון מודולרי – פיר בטון המורכב באתר מאלמנטים מתועשים של בטון. האלמנטים מתחברים ביניהם במערכת “שקע-תקע”. בעל מבנה של ארבע צלעות אנכיות שבתחתית כל  הצלעות, או בחלקן, נפערו פתחים למעבר שורשי העץ. בתוך הפיר נשתל העץ.

בדיקת עומס 25Hבדיקה לפי התקן לגישור AASHTO LRFD  בה בודקים את שיעור ההתקה (התזוזה) במ”מ המתרחש במבנה גישור נושא עקב הפעלת כוח של 18.14 טון (כוח של סרן רכב).

תעלת גידול מגושרת – בית גידול לעצי רחוב בצורת תעלה אורכית רציפה בה התכסית הנושאת (מרצפות, משטח אספלט, משטח בטון וכו’) נישאת על תקרת גישור הנתמכת על יסודות וניצבים (עמודים). לפחות שני ניצבים, אחד בכל קצה של רוחב התעלה, ולעתים ניצבים נוספים באמצע רוחב התעלה. בין הניצבים והיסודות קיימים מפתחים רחבים למעבר השורשים. תעלת הגידול ממולאת באדמה בה נשתלים העצים.

ארגזי מבנה בית גידול לעצי רחוב העשוי מיחידות מודולריות (על פי רוב פלסטיות) של ריצפה מחוררת המונחת על גבי שכבת מבנה גרגרי, ניצבים, קורות, ותקרת גישור הנושאת את התכסית. קיימים מספר דגמים ממספר יצרנים בעולם. ארגזי המבנה ממולאים באדמה בה נשתלים העצים.

מדרסים לפיזור עומס – אריחי סבכה פלסטיים המחוברים בחוזקה זה לשכנו של זה באמצעות מחברים המסוגלים להעביר כוחות מאריח לאריח ובכך לפזר את העומס המוטל על אריח אחד לעבר אריחים שכנים.    אריחי המדרסים נבדקים לכוחות לחיצה, כפיפה ומתיחה.  זוהי מערכת “צפה” על גבי האדמה. ככל שהאדמה לא הודקה, על מנת לא לפגוע בתכונותיה האגרונומיות, אין הם נחשבים כמערכת מבנה תקנית.

יריעת הפרדה – יריעה, על פי רוב לא ארוגה, אלא כזו שהסיבים מתחברים ביניהם בתהליך של מיחוט (Needle punching), של חימום, או של הדבקה. היריעה מאפשרת מעבר של מים ואוויר דרכה, אך מונעת מעבר גרגרי עפר. יריעת הפרדה מותקנת בתעלת הגידול בין אדמת המבנה לבין שכבת מצעים רגילים או חול ריצוף שמעל אדמת המבנה כדי למנוע ירידת אגרגטים דקים משכבת המצע לתוך אדמת המבנה.

יריעת איטום – יריעה אטומה המונעת מעבר מים וגרגרי קרקע דרכה. עשויה מפוליאתילן בצפיפות גבוהה, לעתים בתוספת סיבי פוליאסטר, מונעת גם מעבר שורשים דרכה.  מותקנת אנכית בין תעלת הגידול הלחה לבין שכבות מבנה הכביש שרצוי לשמור עליהן יבשות.

חציץ – מעין קיר תת קרקעי עשוי בטון, על פי רוב בטון בחוזק מופחת ((CLSM, החציץ מותקן אנכית יחד עם יריעת האיטום לעומק הגדול מעומק תעלת הגידול. החציץ מתבקש במקרים בהם נדרשת חפירת תעלת גידול אנכית בצמוד לכביש פעיל.

חפירה מדורגת – חפירה של תעלת גידול כך שהדופן של תעלת הגידול נראית כמדרגות בעפר בהתאם למידות הרום והשלח שנקבעו בתכנית. חפירה מדורגת נדרשת במקרים בהם מתחת לאותה תכסית יש שני מבנים שונים, כגון: אדמת מבנה לצד מצעים מהודקים, מדרסים לצד תעלה מגושרת וכיוצ”ב.

שרוול טפטוף טמון – צינור שרשורי מחורר המוטמן בקרקע בית הגידול. הצינור השרשורי משמש כשרוול שבתוכו מושחל צינור הטפטוף. השרוול מגן על צינור הטפטוף ומאפשר את החלפתו מבלי לפגוע בתכסית. התקנת מערכת טפטוף טמון מאפשרת השקיה לכל שטח בית הגידול. מערכת הטפטוף הטמון מחליפה לאחר שנה אחת מהנטיעה, את טבעת הטפטוף שמסביב לגזע.

קולטן ירוק פתח ניקוז לקליטת מי נגר הגשמים המותקן בצד הכביש הצמוד למדרכה. קולטן ירוק נראה מבחוץ זהה לקולטן רגיל, אך שונה ממנו בחלקו הפנימי בכך שהוא מנתב חלק ממי הנגר אל בית הגידול, מעשיר אותו במים נטולי מלחים, ומפחית את כמות הנגר ואת סכנת ההצפות בעיר.

ארגזי אגירה וחלחול – מערכת של ארגזים פלסטיים בעלי דופן מחוררת ומסננת. הארגזים טמונים בתוך קרקע בית הגידול כמערכת רציפה הקולטת לתוכה במהירות את מי הנגר, אוגרת אותם, ומשחררת את המים באיטיות לקרקע בית הגידול.

ריצוף מחלחל – אריחי מרצפות רחוב בעלי דופן משוננת. אריחי הריצוף מותירים ביניהם מרווחים המאפשרים למי הגשם לחדור דרכם מטה. אריחי ריצוף מחלחל, המותקנים כתכסית מדרכה מעל בית הגידול, מעשירים את בית הגידול במי הגשם היורדים על גבי המדרכה.

מדרסי אגירה לריצוף מחלחל – אריחי סבכה פלסטיים בגובה 5 ס”מ המחוברים ביניהם במחברים חזקים. הם מותקנים מתחת לאריחי ריצוף מחלחל שמעל בית גידול לעצי רחוב. מדרסי האגירה קולטים במהירות את מי הגשם ומשחררים אותם באיטיות לקרקע בית הגידול.

מפרט משרד החקלאות – מפרט בית גידול לעצי רחוב שמפרסם משרד החקלאות. תחילה המפרט התייחס רק לאדמת המבנה שטוקהולם, אך בעקבות ביקורת מקצועית, כלכלית ומנהלית, הודיע משרד החקלאות על שינוי גישה, כך שלמשרד החקלאות אין יותר מפרט ייחודי לשיטה כלשהיא, אלא “ילקוט פתרונות” מגוונים לבתי גידול לעצי רחוב, כשלכל פתרון ניתן מפרט ופרט מטעם היצרן או המשווק שלו.

מפרטי יישום מטעם היצרן – מפרטים הנכתבים ומפורסמים לציבור היזמים, המתכננים והיועצים ע”י כל פירמה העוסקת בתחום בתי גידול לעצי רחוב. המפרט מגדיר במילים את תכונות המוצר ומנחה בדבר אופן היישום ובקרת האיכות.

פרטים טיפוסיים מטעם היצרן – שרטוטים הנערכים ומפורסמים לציבור היזמים, המתכננים והיועצים ע”י כל פירמה העוסקת בתחום בתי גידול לעצי רחוב. הפרטים המשורטטים מסייעים להבנת מפרט היישום המילולי.

דו”ח מינסוטה – דו”ח רשמי של המשרד להגנת הסביבה של מדינת מינסוטה בארה”ב (Minnesota Pollution Control Agency) בעניין חקר יישומים של בתי גידול לעצים בתעלות ובארגזים (Case studies for tree trenches and tree boxes). הדו”ח סוקר מגוון שיטות ומציין את העלות הכוללת ליחידת עץ בכל שיטה. הדו”ח מציין את שיטת CU Soil כנמוכה ביותר בעלות (2,632-4,800 $ לעץ) ואת שיטת שטוקהולם כיקרה ביותר (18,000 $ לעץ).

 

* כל מה שרציתם לדעת על בתי גידול לעצי רחוב – מילון מונחים

נכתב ע”י יואב הדר – כל הזכויות שמורות למחבר.

הגדרות הנדסיות בתחום תכן מבנה- אינג’ דורי אלקלעי

מהדורה מוקדמת אפריל.2018.

 

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *