התרחבותה של העיר מודיעין לכיוון כביש 443 חייבה הקמת סוללה אקוסטית גבוהה באורך של כ-700 מ'. הסוללה נבנתה בשנים האחרונות ממסלע גיר מקומי גרוס ועל כן נקראה בפי רבים: "הסוללה הלבנה".
עם סיום הקמת הסוללה, ולקראת אכלוס השכונה, ניטעו עצים על גבי הסוללה בבורות נטיעה שמולאו באדמת גן.
הגנת מדרונות הסוללה כנגד סחיפת גשם נעשתה ע"י חיפוי המדרונות בהתזת עיסה נוזלית של מפחית הסחיפה מסוג גאוסיב המכיל תערובת של סיבי עץ ומייצבים טבעיים העשויים מקמח גואר (רמת ייצוב 2).
לתערובת גאוסיב הוכנסו גם זרעים של מיני בר מקומיים ודשן מורכב בשחרור איטי.
כך, במהלך אחד של התזת התערובת, הושגו שלוש מטרות במקביל:
1. צומח: צמחיה עשבונית צפופה ועשירה בוססה על גבי מדרונות הסוללה בשיטת הזריעה בהתזה (הידרוסידינג).
2. קרקע: הושגה הגנת סחיפה ברמה 2, כלומר הפחתה של הסחף בשיעור של 97% מהסחף שהיה מתקבל אילו לא נעשה החיפוי בגאוסיב.
3. מים: בוססה על גבי המדרונות שכבת חיפוי מסיבי עץ שמסייעת להחדרת מי הגשם לקרקע המדרון וגם משמרת את המים בקרקע ע"י הפחתת התאדות בהצללה.
כבר בחלוף ארבעה חודשים ממועד הביצוע, נהנו תושבי המקום מאתר טבע עירוני של מגוון מינים שכיסו את מדרונות הסוללה בצומח בר עשיר ופורח.
היזמים: החברה הכלכלית ועיריית מודיעין שבחרו בטכנולוגיות אלו חסכו ממון רב, שכן התייתרו עבודות יקרות של חיפוי המדרונות באדמת גן ושל שתילת עשרות אלפי שתילים המושקים בטפטפות.
התכנון נעשה ע"י משרד סוזנה-ליהוא בסיוע דפנה אדלשטיין, הניהול והפיקוח: חב' לודן. קבלן ראשי: קדם.