מי הנגר – איך הופכים מטרד לתועלת

מי הנגר גורמים להצפות בעיר ויוצרים עומס על מערכות הניקוז העירוניות. ההצפות נגרמות כתוצאה מהפער שבין עוצמות הגשם ההולכות וגדלות, לבין כושר החידור של הקרקע ההולך ומצטמצם.

טכנולוגיות מתקדמות פותרות בעיה זו באמצעות קליטה מהירה ומלאה של מי הגשם, אגירה זמנית, השהייה ושחרור המים לקרקע לאט יותר, בהתאם ליכולת הספיגה שלה. השהיית מי הנגר דוחה את הזרמתם למערכת התיעול בעיר שעה שהמערכת כבר אינה מצויה בשיא הספיקה ומסוגלת לקלוט את מי הנגר, כמודגם בתרשים. כך, מצד אחד מועשר אוגר מי התהום במי הגשם שמנותבים גם לבתיהגידול של הצומח בעיר, לרבות לאלו של עצי הרחוב.

מן הצד השני, טכנולוגיות אלו, המפחיתות את מי הנגר במקור, חוסכות כסף רב, ללא שימוש בהן היה צורך בהשקעות כספיות רבות בהגדלת מערכות הניקוז והתיעול בעיר.

טכנולוגיות למניעת פליטת מי נגר מהמגרש לרחוב: אגירה,חלחול, החדרה, אידוי

יותר ויותר רשויות מקומיות בארץ, צועדות בעקבות הסטנדרטים בעולם, ואוסרות פליטת מי נגר מתחום מגרשי הבניינים לעבר הרחוב. בעולם מקובל לספוג את כל מי הגשם בקרקע, עוד בטרם הפכו לנגר. בועז כהן, מהנדס רשות ניקוז שורק-לכיש, קבע המלצה לספיגה בתחום המגרש של %80 ממי הגשם הממוצעים היורדים בכל שנה כלומר הדרישה היא לאגירת מי גשם בנפח של 20 מ“ק לכל 1 דונם מגרש לאזורי קרקע מחלחלת.

דריינבוקס הינה מערכת מודולרית של ארגזים פלסטיים המתחברים זה לזה ומותקנים בתת הקרקע של המגרש כך שנוצר מאגר מים תת-קרקעי, עטוף ביריעות סינון ושריון. מאגר דריינבוקס קולט לתוכו את מי הגשם מגג הבניין (צמ“ג) ומשטחי התכסית האטומה של מרצפות ואספלט.

מי הנגר מהגג, ומהשטחים האטומים במגרש, מובלים למאגר דריינבוקס באמצעות מערכת צינורות או תעלות דרך שוחת סינון ושיקוע הדואגת להפריד ממי הנגר את המוצקים הצפים, בעיקר עלים, ואת משקעי החול שבמים. כך נכנסים למאגר התת קרקעי מים נקיים נטולי מוצקים. מאגר דריינבוקס מסוגל לקלוט לתוכו במהירות את מי הגשם גם בספיקות גבוהות של גשמים עוצמתיים. מי הגשם נצברים במהירות במאגר ומחלחלים לאט לתוך הקרקע המקומית, בהתאם לכושר החלחול שלה.

הידרוגג היא מערכת לחיפוי גגות שטוחים באריחים המשתלבים ביניהם ומצוידים בתאים לאגירת מי גשם. התאים ממולאים, למלוא גובהם ואף יותר, בגרגרי אבן נקבובית גרוסה הסופגת במוליכות נימית (קפילרית) את מי הגשם שנצברו בתאים.

מערכת הידרוגג מסוגלת לספוג כ-30 מ״מ של מי גשם. אם נזכור שההצפות הגדולות שהתרחשו בכפר סבא, רעננה, חדרה ואשקלוןנגרמו בעוצמות גשמים של 70-50 מ״מ, הרי שמערכת הידרוגג מסוגלת לספוג כמחצית משיעור גשם זה ובכך הוקטן בחצי שיעור הגשם הנפלט מהבניין לנגר ברחוב.

מערכת הידרוגג מוקפת בתעלות הגלשה המבטיחות שסופת גשם ממושכת, שמילאה כבר לגמרי את התאים, לא תוסיף עומס משקל על הגג. תעלות הגלשה אלו מזרימות את עודפי המים לעבר פתחי הניקוז שבגג ומטה.

טכנולוגיות לניתוב מי הנגר מהקולטנים שבצדי הכבישים וספיגתם בקרקע:

קולטני הניקוז הרבים המותקנים בצדי הכבישים בעיר אוספים לתוכם את מי הנגר ומסלקים אותם לעבר הנחלים והים באמצעות מערכת התיעול העירונית האטומה. האבסורד הוא שמי נגר איכותיים אלו מתבזבזים ואינם מנוצלים כלל: לא להשקיית עצי רחוב וצמחי גינון, הנטועים לעתים בצמידות לקולטנים, גם לא להעשרת אוגר מי התהום (האקויפר).

הקולטן הירוק, הנראה מבחוץ כמו כל קולטן, פותר אבסורד זה. הוא יודע לנתב את מי הנגר, בהתאם לעוצמת הנגר, בין מערכת התיעול העירונית הרגילה, לבין העשרת הקרקע, המצויה מתחת למדרכות או לשבילי האופניים, במי גשם איכותיים.

בשעה שעוצמת הגשם נמוכה, עיקר מי הנגר מנותבים להעשרת הקרקע ובתי הגידול לעצי הרחוב שבתת המדרכות. ברגע שעוצמת הנגר מתגברת חלק ממי הנגר מופנה למערכת הניקוז העירונית. בשעה שהקרקע בבית הגידול הגיעה לרוויה מוחלטת ואינה מסוגלת לקלוט יותר מים, כל מי הנגר מופנים לעבר מערכת הניקוז העירונית.

לקולטן הירוק תועלת כפולה: מחד הוא מעשיר את הקרקע במי נגר איכותיים, מאידך הוא מסייע להפחתת הצפות בעיר ולחיסכון כספי בהקטנת הצורך להגדיל ולהגדיל את מערכות התיעול בעיר.