גגות ירוקים: התועלות לסביבה

1.1. גינות גג: צמחים בעלי מופע ירוק עד המבוססים על גגות מבנים למטרות נוי (גינון) ומושקים במי הרשת.
1.2. גינות גג אינטנסיביות: גינות גג שצריכת המים השנתית שלהן (באזור המרכז) עולה על 500 ליטר למ”ר.
1.3. גינות גג אקסטנסיביות: גינות גג שצריכת המים השנתית שלהן (באזור המרכז) אינה עולה על 500 ליטר למ”ר.
1.4. גגות ירוקים: צמחים בעלי מופע ירוק עד, המבוססים על גגות מבנים למטרות אקולוגיה ונוי, ואינם מושקים במי הרשת.
1.5. גגות חומים: צמחים בעלי מופע ירוק עונתי, המבוססים על גגות מבנים למטרות אקולוגיה ונוי, ואינם מושקים במי הרשת.
1.6. גגות ירוקים-חומים: תערובת צמחים ירוקי עד המשולבים עם צמחי מופע עונתי, המבוססים על גגות מבנים למטרות אקולוגיה ונוי, ואינם מושקים במי הרשת.

2. הגינון והסביבה

הגינון, הפרטי והציבורי כאחד, מהווה חלק מרכזי וחשוב בתרבות האנושית. מטרתו העיקרית הינה אסתטיקה והקניית מקום מנוחה ורוגע לאדם. תוך כדי מילוי מטרה עיקרית זו, הגינון תורם לסביבה גם במעגלים נוספים:

אויר – פליטת חמצן, קליטת פחמן, ספיחת מזהמים;

מים – קליטת מי נגר הגשם להקטנת העומס על תשתיות ניקוז עירוניות ולהעשרת מי התהום;

טמפרטורה – הצללה וקירור באידוי להפחתת תופעת אי החום העירוני.

לגינון בסביבה העירונית חשיבות מיוחדת ב”פיצוי” תושב העיר בצומח וטבע החסרים בסביבה העירונית. המגמות לשמר את השטחים הפתוחים במדינה מחייבות ציפוף עירוני. הציפוף העירוני מחייב לפצות את תושבי העיר בגינון איכותי הכרוך גם בהקצאת מים להשקיה. זהו הכרח בל יגונה ככל שמדובר בשטחים המשרתים ביעילות את הציבור בצרכיו לגן נוי.

שטחים אלו מאופיינים בנגישותם לאדם ובכניסתו של האדם לשטחים אלו הכוללים גינות על גבי הקרקע (פרטיות וציבוריות), כמו גם גינות על גבי מרפסות וגגות מבנים בהם האדם נוהג לשהות לצרכי התרגעות ונופש.
3. גינות גג לעומת גגות ירוקים וחומים

חשובה אם כך האבחנה בין גינות גג ומרפסת, לבין גגות ירוקים וחומים:

 

גינות גג ומרפסת גגות ירוקים וחומים
מטרה עיקרית בילוי בגינת נוי סביבה ואקולוגיה
מיקום בבניין מפלס המגורים: מרפסות מעל מפלס המגורים: גגות
 משאבי מים להשקיה  נדרשת השקיה במי רשת ללא השקיה,

או השקית עזר במי מזגנים

 

 

גינות גג, ככל שהן מצויות במפלס המגורים או במקומות בהם הציבור מבקר, הרי שהן חלק מתחום הגינון, ולפיכך דרישתן להשקיה במי רשת מוצדקת. מאידך, על גגות הבניינים, בין דודי השמש והאנטנות – מקומות בהם האדם אינו משתמש תדיר, אין הגיון להקצות להם מי השקיה, ובעיקר במצב משאבי המים המוגבלים של ישראל.

אולם אין לשפוך את המים (תרתי משמע: מי האמבטיה וגם מי ההשקיה) עם התינוק, היעדר השקיה אינו מחייב גג חשוף וחם, ניתן לקבל גג טבעי וצומח על ראש הבניין ללא השקיה במי הרשת. הדבר מתאפשר ע”י מספר מרכיבים: צמחים עמידי יובש, תשתית אוצרת מי גשם, מצע גידול משמר מים, ניצול מי מזגנים להשקיה. כך ניתן להחזיר לראשי הבניינים את השדות אותם “דרסו הבניינים”, תוך הנאה ממגוון תועלות לסביבה כפי שיפורטו בסעיף 6 להלן.
4. גגות ירוקים לעומת גגות חומים

גגות ירוקים הינם כאלו שהצמחים שלהם מספקים מראה ירוק משך כל השנה, על אף שאינם מושקים במי הרשת, אך מחייבים השקיה במי מזגנים.

גגות חומים מדמים היטב את הסביבה הטבעית במישור החוף ובספר המדבר: ירוקים בחורף ובאביב; פורחים בסוף החורף, באביב ובתחילת הקיץ; מצהיבים בקיץ ובתחילת הסתיו.
גגות חומים אינם מחייבים השקיה כלל. (גם לא במי מזגנים).

גגות ירוקים-חומים מדמים היטב את הסביבה הטבעית באזורי ההר הים-תיכוני: בצמחיה העשבונית המצהיבה בקיץ משולבים צמחים ירוקי עד.
5. השתלבות גגות ירוקים במתקנים שעל הגגות

מערכת השכבות של הגגות הירוקים בנויה בצורה מודולרית כך שניתן להתקינם על כל גג שטוח גם כשנמצאים עליו מתקנים שונים כגון דודי שמש, אנטנות וכו’

5.1. השפעת הגג הירוק על איטום הגג

התקנת גג ירוק מסייעת להגנתה של שכבת האיטום שעל הגג כנגד בלייה, שכן שכבת איטום זו מתבלה כתוצאה מקרינת השמש וכתוצאה מהפרשי טמפרטורות.

מערכת הגג הירוק מונעת לחלוטין את מעבר קרינת השמש אל שכבת האיטום. בנוסף, מערכת הגג הירוק מפחיתה את הפרשי הטמפרטורות.

5.2. השתלבות הגג הירוק במערכות סולריות לחימום מים (דודי שמש)

מערכת הגג הירוק מאופיינת בצמחיה עשבונית נמוכת קומה וזאת על מנת שתוכל לעמוד היטב כנגד כוחות הרוח חרף שכבת בית גידול רדודה וקלה. לפיכך הצמחייה הנמוכה אינה גורמת להסתרת השמש מקולטי המערכות הסולריות לחימום מים.

5.3. השתלבות הגג הירוק בלוחות סולריים לייצור חשמל (פוטו-וולטאים)

כאמור לעיל, מערכת הגג הירוק אינה מסתירה את השמש גם מלוחות סולריים לייצור חשמל. יותר מכך, מסתבר שיעילות ייצור החשמל ע”י הלוחות הפוטו- וולטאיים יורדת עם עליית הטמפרטורה, לפיכך הפחתת הטמפרטורה על הגג באמצעות הצמחייה מסייעת לנצילות המערכת הפוטו-וולטאית.
6. התועלות לסביבה של גגות צומחים (גגות ירוקים וחומים):
גגות צומחים מאופיינים בתועלות מרובות תחומים: אנרגיה, נוף, בריאות, מים, תשתית וסביבה. להלן פרוט עיקרי התועלות הסביבתיות (מעבר לתועלות הכלכליות והחברתיות בהעלאת ערך הדירות והבניינים) :
6.1. הפחתת טמפרטורה בבניין = חסכון אנרגטי

הגגות החומים מסייעים להפחתת הטמפרטורה בקומה העליונה של הבניין בכ-2 מעלות צלזיוס וזאת בשל הגברת הבידוד והמסה הטרמית. הגגות הירוקים מפחיתים את הטמפרטורה בכ-3 מעלות בשל הגברת הבידוד והמסה הטרמית ובזכות קירור ע”י אידוי מהצומח. הפחתה זו מצמצמת את צריכת החשמל למיזוג בשיעורים משמעותיים ביותר שכן הפחתת הטמפרטורה בקומה העליונה מ-30 מעלות ל-27 מעלות ע”י הגג הירוק תצריך השקעת אנרגיה חשמלית במיזוג האויר להפחתת 1-2 מעלות בלבד במקום 4-5 מעלות קודם לכן.

6.2. הפחתת טמפרטורה בעיר

הטמעת גגות ירוקים בעיר תפחית את תופעת “אי החום העירוני” המאפיינת את הערים הבנויות בצפיפות גבוהה. גגות ירוקים מהווים משקל נגד הממתן את ההתחממות העירונית הנגרמת ע”י ריבוי גגות אטומים אוגרי חום וע”י ריבוי לוחות שחורים לחימום מים ולייצור חשמל.

6.3. הפחתת ההתחממות הגלובלית

תרומתם של הגגות הירוקים לצמצום ההתחממות הגלובלית נסקרה היטב ע”י מרכז המחקר והמידע של הכנסת במאמר מיום 8.8.2007 מאת אורי טל ובראשות שמוליק חזקיה. (מצ”ב).
6.4. מראה טבעי לגגות העיר

הבניה לגובה, המאפיינת את הבינוי העירוני העכשווי, גורמת להגברת הנראות של גגות העיר ע”י ציבור גדל והולך של דרי בניינים גבוהים. הנוף הישן של גגות שחורים – לבנים העמוסים בדודי שמש, אנטנות וגרוטאות, יכול להשתפרבמראה טבעי של צומח המלבלב ופורח בעיתו.

6.5. הגדלת המגוון הביולוגי

חיפוי גגות העיר בגגות ירוקים, לא רק שמעשיר את הסביבה העירונית בצומח, אלא אף מעשירה בבעלי חיים: ציפורים, פרפרים וכיוצ”ב המוצאים בגג הירוק סביבה תומכת לקיומם ולהתרבותם.

6.6. העשרת האויר בחמצן וספיגת תחמוצות פחמן

פעולת ההטמעה (פוטו-סינתזה) ע”י הצומח גורמת להעשרת האויר בחמצן החיוני לאדם ולבעלי החיים, ולספיחת תחמוצות הפחמן וחומרים אחרים הנפלטים ע”י האדם ובעלי החיים.

6.7. ספיגת מזהמי אויר ופירוקם

בדומה לאמור לעיל, הצומח מסייע בספיחת מזהמים מהאויר ובפירוקם הביולוגי.

6.8. ניצול מי הגשם לטובת הצומח

מי הגשם מנוצלים להשקיית הצומח. הם מהווים תחליף למים רשת שפירים הנמצאים במחסור. יותר מכך, מי הגשם מאופיינים בהיעדר מלחים המזיקים לצומח.

6.9. הפחתת העומס על מערכות הניקוז העירוניות

מערכות האצירה והאגירה של מי הגשם, המצויות בבסיס הגגות הירוקים, קולטות לתוכן חלק ממי הגשם ובכך מסייעות למיתון שיאי ספיקות מי הנגר הנפלטים מגגות הבניינים למרזבים ולרחובות וגורמים לעומסים כבדים על מערכות הניקוז העירוניות בנקודות הזמן של שיא הנגר.

6.10. שיפור איכות מי הנגר

מי הנגר הנפלטים כיום ממרזבי הגגות פולטים איתם שאריות אבק ביטומן, פסולת המאוחסנת על הגג ומזהמים נוספים. מי הגשם הניתכים על הגג הירוק אינם מזדהמים. גשם מלוכלך באבק אף מתנקה, שכן מי הנגר טרם גלישתם למרזבים ולרחוב, עוברים סינון ביולוגי ע”י שכבת בית הגידול, ע”י הצומח וע”י הרקבובית הצמחית שעל גבי הקרקע.

6.11. ניצול מי המזגנים לטובת הצומח

מי העיבוי של מזגני האויר הנפלטים למדרכות ללא שימוש ואף מהווים לעיתים מטרד לציבור, יכולים להיות מנוצלים להשקיית הגגות הירוקים. מיכלי מים מוטמנים בקרקע חצר הבניין וקולטים לתוכם את מי המזגנים. פעם בחודש-חודשיים נשאבים המים ממיכלים אלו לגג וממלאים מחדש את מערכת האצירה של הגג הירוק. גם מי המזגנים, בדומה למי הגשם, נעדרי מלחים.